ככלל, גננים פונים לעתים קרובות לסוגי הכרוב המוקמים באזורנו. עם זאת, הם שוכחים את האפשרויות האקזוטיות, שלמרבה הפלא, קל לגדל אותם ושימושי באותה מידה. הכירו מקרוב את המינים האלה.
פאק צ'וי כרוב סיני
כרוב זה מכיל חומרים כמו מגנזיום, אשלגן, זרחן וברזל. לשמחתם הרבה של תושבי הקיץ, כרוב זה יכול לגדול בהצלחה באקלים שלנו. לא תצטרך לדאוג לעזוב: זה מתנגד היטב למחלות.
הוא צריך להיות נטוע במרץ או באוגוסט, מכיוון שהוא לא יוכל לסבול את החום העז. חודש לאחר הזריעה ניתן לחתוך את העלים, שזה יתרון משמעותי.
כרוב רומנסקו או כרוב רומאי
במבט ראשון רומנסקו יכולה להתלבש במראהו הבהיר, אך הדבר אינו משפיע על טעמו. בהתאם למקום המגורים, משתמשים בשיטה ללא שתילים אם האקלים חם ולהיפך. הם שותלים אותו במאי, כשכבר לא קר בחוץ.
אדמה מתאימה עם חומציות נמוכה. העלים אינם שונים מכל סוגים אחרים: השקיה, עשבים שוטים, רוטב עליון. מזיקים שונים יכולים לטעון כרוב, ולכן יש להגן עליו בכל אמצעי שהוא.
כרוב מיזונה יומרני
מין זה כל כך יומרני שהוא יכול לגדול גם בתנאי דירה. ישנם כמה סוגים המשפיעים על צבע. אז זה יכול להיות אדום או ירוק. מיזונה מציגה בשפע עם יבולים.
כריתת העלים, החדשים לא ייקח הרבה זמן לחכות. אתה יכול לקחת עלים לדגימה אחרי חודש וחצי כבר. כדי לשמור על פעילותו החיונית נדרש השקיה קבועה.
כרוב מתולתל
שמותיה האחרים הם "גרונקול" או "קייל". מין זה מסוגל להגיע לגובה של מטר וחצי, ומשמח את העין בחריגותו. קל לגדל כרוב.
כל מה שצריך לעשות באופן שוטף זה להשקות ולהאכיל. בניגוד למינים אחרים, הוא סובל קור היטב ולא מאבד את טעמו.
זנים של כרוב סבוי
כרוב סבוי מרשים במקוריותו. זה לא פורה כמו מינים אחרים, אבל יש לו כמה היבטים חיוביים. ראשית, הוא טעים ואף שימושי יותר, למשל, מהראש לבן-רגיל.
שנית, ראש כרוב בשלים יכול לשקול עד 3 ק"ג. שלישית, היא לא חוששת מהתקופות הקרות. יש צורך לגדל אותו עם שתילים, והאדמה חייבת להיות פוריה.
ניתן להשתמש בכל הסוגים לעיל הן בנפרד והן בשילוב עם סלטים. הם יכולים להיות מטוגנים, מבושלים, מבושלים ומשומרים - ישנן דרכים רבות וכולן מביאות תועלת בלבד.
