בדרך כלל משתמשים בכלי חרס קטנים בפנים המטבח מאשר באבות-טיפוס גדולים יותר. אריחים בתבנית 10x10, 15x15 ו- 20x20 הם אורחים מבורכים בקישוט סינר המטבח. חיפוי קירות המונחים בצורה זו הופך אוטומטית למבטא העיקרי של החלל. עם זאת, לא הכל כל כך נטול עננים. ישנם ניואנסים שרצוי לקחת בחשבון בעת קניית אריח בפורמט קטן.
בעת בחירת פורמט אריחים, הגורם העיקרי הוא גודל החדר. העובדה היא שקרמיקה קטנה מדי במטבח מרווח יכולה פשוט ללכת לאיבוד או תיראה מכוערת במקרה של דפוס לא מוצלח. בנוסף, תאורה מסודרת בצורה לא טובה תדגיש את התפרים, כך שאפילו הרעיון המעניין ביותר ייכשל.
חשיבות רבה היא ערכת הצבעים של חיפוי בפורמט קטן. מונוקולור, למשל, במטבח, נראה לעתים קרובות משעמם ומונוטוני, במיוחד אם הוא שימש לסידור הרצפה. לוח גוונים צבעוני מדי יכול לגרום לאי נוחות ותחושת אובדן. יש סכנה ששילוב שגוי של דפוסים או צבעים יצור אדווה מלאכותית, בלתי רצויה ביותר בעיצוב. אבל האריח הבהיר בפורמט קטן על הסינר מתאים באופן מושלם לחלק הפנימי של המטבח כולו.
אריח בגודל קטן 10x10, למשל, מתאים באופן מושלם לחלקו הפנימי של המטבח בסגנון כפרי. פירות, ירקות, פרחים או נופים פסטורליים יכולים לשמש כציור. אידיאלי גם הם סגנונות עבור קרמיקה מג'וליקה או קוטו, חיקויים של אבן טבעית או עץ.
שילוב מעניין על קיר העבודה הוא האריח דמוי לבנים, שיוצר אווירה נעימה בסגנון כפרי. פורמט מוארך, 10x30, הוא יקשט את חלל המטבח, ללא קשר לגודלו ולסביבתו. ניתן לומר את אותו הדבר לגבי הפסיפס, הידוע בבחירה העשירה של ערכות צבע ומרקמים.
שילוב של כמה גוונים בבת אחת יתקבל בברכה, בתנאי שאין חוסר איזון בצבעים. זה תקף גם לגירסת מונוכרום, כאשר שילוב שחור לבן מובנה. הדומיננטיות של לבן עדיפה יותר מאשר להפך. יתר על כן, אנו מדברים על עיצוב מטבח.
יש גם אפשרות לקנות אריחים מאותו מאמר, אמנם מעט, אך משתנים בצל. ולמרות שההבדל בין דגימות "רב מפלגתיות" לרוב אינו משמעותי, עם התוצאה הסופית של הפרצוף, סביר להניח שהוא יוכיח את עצמו ולא בצורה הטובה ביותר.
